Compassionate Roadmap according to TheMalchutha model
דרך רגישותית לפי מודל דמלכות"א
המציאות החדשה מייצרת בדידות פיסית ואובדן אינטימיות ולכן הצורך בשייכות
לקבוצה או לכידות קבוצתית הוא הצורך הבסיסי הגדול ביותר במאה ה-21.
לאור הניכור החברתי הנובע מהשימוש ההולך וגדל ברשתות החברתיות ובמדיה הדיגיטלית
כפלטפורמות לתקשורת בינאישית, תחושת הבדידות עולה, ואנשים מחפשים את השייכות
לקבוצה ולמשהו "גדול יותר". אנשים מחפשים את החיבור האנושי לאדם אחר .בעזרת הלכידות הקבוצתית ניתן להניע אנשים ולשמרם בתוך ארגונים ומסגרות
קיימות. לכידות קבוצתית היא המנוע העיקרי לצמחיה ארגונית ולהובלת אנשים ולכן היא
נמצאת במרכז המודל למנהיגות דמלכות"א. חזון
רגישותי Compassionate vision הוא חזון מבוסס אמפתיה ועליו נבנית הדרך הרגישותית, שבעזרתה
ממש המנהיג את החזון הרגישותי ומוביל ללכידות קבוצתית. לאורך כל התהליך המנהיג
מתאים את הדרך לחזון ואת החזון לדרך. בעקבות יישום הדרך הרגישותית משתנה תדיר מצבו
של העם והמנהיג מבצע אדפטציה למצב החדש שנוצר. ישנו "הדהוד" תמידי בין
החזון לדרך ובין הדרך לחזון. המנהיג תופש את העם שמולו כישות בעלת צרכים ורגשות,
מזהה את הלך הרוח ואת רגשותיו, ומגדיר את משמעותם. הוא מפתח רגישות להבנה זו.
המנהיג הרגישותי מכיר באופן ספציפי ומדויק את נקודת ראותו הסובייקטיבית של עמו, כל
זאת באופן שהעם חש שהוא הובן.
הדרך רגישותיתCompassionate Roadmap לפי מודל דמלכות"א מובילה
ללכידות קבוצתית. היא מורכבת מחמישה כישורים/ יכולות:
1.
מודעות עצמית וענווה
2.
כושר חשיבה רשתי
3.
אמפתיה והכלה
4.
ודאות והתמדה בפרטים
5.
תחושה אמונית אינטואיטיבית
1. מודעות
עצמית וענווה
ראשיתו של החזון הרגישותי הוא במודעות העצמית והענווה של
המנהיג: הקשבה הפעילה של המנהיג לעולמו הפנימי ובמקביל לרחשי ליבו של העם, הקשבה
פעילה זו היא תוך התרכזות והתכוונות לדברי העם. הקשבה זו היא תוך התרוקנות של
המנהיג מעמדותיו וממה שנמצא באותו הרגע בתודעתו, כדי להיות בשירותו המלא של העם. תנאי
להקשבה אפקטיבית זו היא הענווה: היכולת לשים את עצמי כמנהיג בצד, להיות במקום המשרת
באמת את צורכי העם, ולא כמנהיג השם במרכז את המיצוב שלי כמנהיג.
2.
כושר חשיבה רשתי
החזון הרגישותי מגובש בהקשר למציאות הקיימת וראיית העתיד.
ראיית המציאות הקיימת בהקשר הכולל דורש כושר חשיבה רשתי. כושר זה מאפשר למנהיג
לתפוש את עמו, המציאות הקיימת וההקשרים ביניהם ממבט-על: ראיית מטה Meta. המנהיג עוזר לעמו לגשר על הפער בין
הכוונות למעשים של העם, בין הצורך שלו כעם להתנהגותו בפועל. המנהיג רואה בעזרת
כושר החשיבה הרשתי את החזון הרגישותי ואת המציאות החדשה מתוך נקודת מבטו של העם.
3.
אמפתיה והכלה
שיאו של התהליך הוא בהגשמת החזון, הודות להבנה האמפתית ויכולת
ההכלה של המנהיג את עמו. חזון רגישותי הוא החזון הגבוה ביותר אליו יכול לשאוף מנהיג,
הוא הופך את המנהיג לאפשר- Facilitator, "שליח
ציבור" אמיתי של עמו. מתוך אמפתיה והקשבה אמיתית למצוקות העם ולצרכיו העמוקים
ביותר תוך התייחסות בצורה מכילה למציאות הכוללת. החזון הרגישותי נובע מן העם ולא מן
המנהיג. תהליך בניית החזון כולל בתוכו לא רק הקשבה אמיתית למסר המילולי
אלא גם למסר הרגשי. אמפתיה והכלה מחייבות את המנהיג לראות את עולמו הפנימי של עמו,
לראות איך נראה העולם בעיני העם, כאילו היה עולמו הוא. המילה "כאילו"
היא קריטית לבניית החזון הרגישותי. התהליך מחייב גם שמירה על מודעות עצמית מלאה של
המנהיג וגם הקשבה טוטאלית לצורכי ורגשות העם.
4.
ודאות והתמדה בפרטים
לאחר שהחזון הרגישותי גובש נדרשת מהמנהיג ודאות והתמדה בפרטים
בכדי לממשו ולהפוך אותו למציאות. הירידה לפרטים, השליטה בהם, ההובלה דרכם, ניהול Hands On, היא קריטית להפיכתו של החזון לדרך ואת
הדרך לתרבות. לאורך כל תהליך ההטמעה מתבצע מעבר הלוך וחזור בין "העם"
לבין ה"אני". מתקיים דיאלוג משמעותי, המאפשר לכל אחד מהשותפים לתהליך, לבטא
אי-הסכמות, כאשר יש התנגשות בין הצרכים שלהם. דיאלוג משמעותי
זה לא נועד לספק את צורכי המנהיג, אלא לניסיון הדדי להבין את צורכי העם תוך ודאות
והתמדה בפרטים. הדיאלוג מאפשר גם ביטויים ביקורתיים, תוך אמפתיה וכבוד לרגשות
ולדעות של העם. המטרה לנסות לטפל באופן בונה במצבי אי-הסכמה או קונפליקט בין
המנהיג לבין עמו ובתוך עצמו. הדיאלוג הוא סביב הפרטים ולכן הודאות וההתמדה בהם
חשובות.
5.
תחושה אמונית אינטואיטיבית
לאורך
כל שלבי התהליך על המנהיג להקשיב ל"קול הפנימי" שלו, ל"תחושות
הבטן" ובעיקר להאמין בעצמו וביכולותיו. עליו לקבל החלטות המשלבות מחשבה שקולה
ורציונאלית עם "תחושות בטן" עמוקות ועמומות תוך אמונה לאורך כל הדרך
ביכולות של עצמו.
- להרגיש את מצוקת האחר: לחוש "בבטן" את מצוקתו, להיות מודע לרגשותיי.
- לראות איך אני יכול לעזור: לשים במרכז את האחר ולחשוב אינטואיטיבית כיצד ניתן לסייע לו. "פתרונות" שמגיעים מהבטן, הם פתרונות לא הגיוניים אך לרוב יצירתיים יותר ומעצבי מציאות חדשה.
- פתרון בעיות לטווח הארוך: מתן מענה לצורך המיידי ולטווח הארוך, דרך זיהוי הכיוון המתבסס על "תחושת בטן". קבלת ההחלטות מבוססת על תחושה אמונית אינטואיטיבית.
6 עקרונות המנהיגות
על-פי מודל דמלכות"א :
•
המנהיג מפתח מודעות לרגשות האחר, ואולי אף מזדהה
עימם. הוא מייצר דרך רגישותית כדי להוציא את האחר ממצוקתו.
•
כדי להיות שותף רגשית יש צורך קודם כל במודעות
עצמית גבוהה, ביכולת הקשבה והכלה, ביכולת ניתוח וזיהוי וביכולת המשגה.
•
דרך רגישותית מכילה בתוכה את המודעות לרגשות האחר
אך אינה נשארת שם. היא מחייבת חיבור לרגשות האחר או ברובד אינטלקטואלי או ברובד
רוחני יותר.
•
המנהיג מפתח את היכולת לזהות ולדייק את צורך האחר
לדרך רגישותית. דרך רגישותית כשותפות רגשית שמה במרכז את פתרון הבעיות, את זיהוי
הצורך ומתן המענה.
•
המנהיג בונה בשיתוף צוות מוביל את הדרך הרגישותית
האמורה לתת מענה לצורך או לפתרון הבעיה.
•
המנהיג מוביל את הצוות ואת הסובבים אותו דרך הקשבה,
דאגה וחמלה.
הדרך הרגישותית משרתת
שלוש מטרות חשובות:
1.
מבהירה את הכיוון
הכללי של הפתרון והמענה לצורך, כתוצאה מתהליך המוגדר כמוביל שינוי.
2.
מדרבנת אנשים לזהות
את הערכים האישיים שלהם עליהם מבוסס החזון, ונקיטת פעולה בכיוון הפתרון והמענה
לצורך (גם אם הצעדים הראשונים כואבים מבחינה אישית ולא משרתים את האנשים בטווח
הקצר).
3.
מסייעת בתיאום
הפעולות של אנשים שונים בצורה מהירה ויעילה, תוך הצמדות לסולם ערכים מאד מדויק.
לדרך רגישותית 6 מאפיינים:
1.
Imaginable אפשר להעלותה על הדעת- מתארת פעילות או
ארגון כפי שיראו בעתיד. ניתן לדמיינה כמציאות התנהגותית Habitual Vision.
2.
Attractive רצויה- מציגה אינטרסים
מבוססי ערך וארוכי טווח, המייצרים לרוב האנשים עניין במצב החדש.
3.
Attainable תיתכן- מציאותית וברת השגה
(בהתאם לאנשים, ארגון, משאבים וסביבה).
4.
Focused ממוקדת- ברורה מספיק בכדי
לדרבן לפעולה, ולהנחות קבלת החלטות על-פי סולם הערכים שנקבע.
5.
Flexible גמישה- בכדי לאפשר יוזמה
אישית Personal Compassion.
6.
Easy to communicate קלה להפצה- אפשר להפיץ אותה
ולעורר בה עניין בתוך 5 דקות.
הפצת הדרך הרגישותית- על הדרך הרגישותית
להיות בהירה ופשוטה. היא פועלת במיטבה כשהיא ישירה ופשוטה עד כדי כך שתהיה מובנת לכלל
האנשים. חיזוק המסר באמצעות מנהיגות על-ידי דוגמה אישית הכרחי. חשוב להקפיד על
קיום תקשורת דו-סטרית תוך שיקוף רגשות וערכים: בני אדם יתנו הסכמתם לדרך הרגישותית
רק לאחר שניתנה להם הזדמנות להתמודד איתה ולקרוא עליה תיגר.
תגובות
הוסף רשומת תגובה