Help the Principals to change from Victim to Victor
חייבים לעזור למנהלים לעבור מקורבנות למנצחים
המציאות במערכת החינוך כיום היא שהמנהלים
צריכים לנהל את בתי-הספר עם כל האחריות Accountability המוטלת עליהם אך בפועל
הם נטולי סמכויות רבות. עמדת החיים של המנהלים מבוססת על אמונה וערכי ליבה
חינוכיים והיא מכתיבה להם את הדרך בה הם תופשים ורואים את החיים ואת תפקידם. בדרך
זו הם ניגשים לסיטואציות הניהוליות השונות ומעצבים את התהליך החינוכי הבית-ספרי. תודעתם
זו מכתיבה את הקשרים שהם יוצרים עם עצמם ועם אחרים, את הבחירות שהם עושים והפעולות
שהם מבצעים. במהות, תודעת מנהל "בריאה" מייצרת תפישת עולם של מנהל
"מנצח" הלוקח אחריות על מפעלו החינוכי, במידה והוא נכשל הוא מבין
שהכישלון הוא שלו. הוא מישיר מבט אל המציאות ומציג בצורה כנה מדוע כשל. לעומתו מנהל
בעל תפישת עולם של "קורבן" מאשים בהכול את כולם חוץ מעצמו. הוא לא לוקח
אחריות על דבר, ובמידה וכן לוקח אחריות, היא מעטה מידי. הוא נמנע מלהישיר מבט
למציאות במידה הנדרשת. הוא משקר באופן קבוע לעצמו בכדי להימנע מרגשות אשם. כיום תנאי
העסקתם של מנהלי בתי הספר- ביטוח אחריותם המקצועית ותגמולם, אינם עומדים בהלימה
לעשייתם בפועל, לדוגמה: מנהלי בתי-הספר עובדים מרבית ימי חופשת הקיץ ללא כל תגמול.
מנהל מנצח עומד על שלו תוך מודעות לכוחותיו ומשאביו הפנימיים. מנהל קורבן אינו
משתמש בכוח ובעוצמות שיש לו, ולכן הוא נשאר תקוע. מנהל קורבן אינו מבקש עזרה בעוד למנהל
מנצח יש את התבונה לבקש עזרה בשעת הצורך כשהוא מזהה שכוחותיו ומשאביו אינם ברמה
הנדרשת למילוי המשימה תוך התגברות על המכשולים הניצבים בדרכו. בבתי הספר בהם מתקיימות
בחינות בגרות עד אמצע יולי, לא מאושר למורים, בהנחיית ארגון המורים, ללוות את
תלמידיהם לבחינות הבגרות שמתקיימות אחרי ה 20.6 ולהשפיע על הערכות בתי הספר במהלך
הקיץ. מנהל מנצח לומד מהטעויות שלו כחלק מלקיחת האחריות על התהליך. הוא חוקר מהן
הסיבות לפערים ומחכים מהערכת ביצועיו. הוא מסיק מסקנות לעתיד לגבי מה יכול היה
לעשות אחרת. בפני המנהלים עומדות דילמות חינוכיות שאינן מאפשרות להם לנהל את בתי
הספר. מצד אחד המורים פועלים על-פי החלטות ארגון העובדים שלהם, ומצד שני משרד
החינוך מטיל עליהם אחריות כבדה לחינוך התלמידים ולהצלחת בתי-הספר. ההנחיות מעמתות את
המורים עם המנהלים דבר המונע מהם לנהל כהלכה את בתי-הספר. מנהל קורבן אף פעם אינו
נוטה ללמוד. הוא מתנגד לראות את עצמו כחלק מהבעיה כי הוא חושש להרגיש אשם, ולכן
מגיב בתוקפנות לכל אשמה. מנהל מנצח ממקד את עצמו מהר ככל שניתן בראיית העתיד. הוא
דואג להסתכל על עתידו בראיית העבר בכדי ללמוד ממנו ולהשתחרר ממנו. ברגע שלמד את
הלקח הוא מתקדם הלאה ואינו נשאר תקוע בעברו. מנהל קורבן נשאר תקוע בעברו, ובטעויותיו.
הוא מתאבל עליהן וממען להיפרד מהן דרך תהליך למידה והפקת לקחים לעתיד. הוא מתעסק
במערכות יחסים אשר נכשלו בעבר ומקומות עבודה שלא צלח. מנהל מנצח אופטימי לגבי
עתידו והקורבן פסימי לגביו. מנהלי בתי-הספר החליטו לבנות קבוצת מנהלים שתדאג לבתי-הספר
ולמעמד המנהלים ותפעל ליצירת השפעה על מערכת החינוך. מנהל מנצח תמיד מוכן למה שיזמנו לו חייו, בזכות
תהליך הלמידה שביצע בעבר. הוא אינו תקוע בעברו או בוש בו. הוא סומך על משאביו
הפנימיים והאנשים אשר יעמדו לעזרתו בעת הצורך. מנהל קורבן אף פעם אינו מוכן ולכן
הוא טוען שהחיים מפתיעים אותו כל הזמן, גם כאשר אותו אירוע או אותה סיטואציה
מופיעים בשנית. הוא אינו מצליח ללמוד את הלקח ולכן האירועים חוזרים על עצמם בגרסה כזו
או אחרת. ישנה תחושה אצל הקורבן של עצימת עיניים מול המציאות הטופחת לו על הפנים. מנהל
מנצח יוזם ומניע במקום להמתין, הוא מרוויח נקודות זכות בהתמקמו בעמדה פרואקטיבית. מנהל
קורבן רק מגיב: פועל בתגובה למצב או אדם. הוא מתמקם בעמדת הגנה ותמיד ממתין לגורם שיניע
את התהליך. הוא עסוק כל הזמן במניעת אירועים "רעים" במקום לצבור נקודות
זכות. מנהל מנצח לוקח סיכונים חכמים בעוד הקורבן אינו לוקח סיכונים כלל, הוא תמיד
יבחר בדרך הבטוחה בכדי להשיג את יעדיו, בטוענה שהסיכון "מטופש". כיום
חסרים ב-250 מנהלים במערכת החינוך. כתוצאה מהחלשת מעמד המנהל ושחיקת תגמולו נוצר מצב
בו אנשים ראויים בוחרים לא להמשיך בתפקידם ורבים אחרים אינם ניגשים למכרזי ניהול. האיוש
לתפקיד הכי משמעותי במערכת החינוך נפגע. לכן אנו חייבים לתמוך ולסייע למנהלי
בתי-הספר במאבקם לעבור מ"מנהל קורבן" ל"מנהל מנצח". רק מנהל
מנצח יכול להוביל את בית-ספרו בעשייה החינוכית.
·
מבוסס על מכתבם של325 מנהלי בתי-ספר חטיבות ביניים
ותיכונים לשר החינוך 27/06/18
תגובות
הוסף רשומת תגובה