רשומות

מציג פוסטים מתאריך אפריל, 2018

Rosa Luxemburg TheMalchutha

תמונה
רוזה לוקסמבורג דמלכות"א רוזה לוקסמבורג, הייתה מנהיגה נשית דמלכות"א:   הומנית- בדרכה הרגישותית, אמפתית, מכילה, שוויונית ומתחשבת ברגשות האחר, בעלת כושר חשיבה רשתי בהקשר הרחב של האירועים ההיסטוריים. מטרתה הייתה פתרון בעיות מעמד הפועלים והובלת הציבור- בדרך רגישותית: יחסי אנוש דרך דיאלוג ולכידות קבוצתית. רוזה לוקסמבורג הייתה מהפכנית, אחת מן הנציגים הבולטים של ההגות והפעילות הסוציאל-דמוקרטית באירופה ונחשבה, יחד עם קרל ליבקנכט, נושאת דגל האינטרנציונאליזם והאנטי-מיליטריזם בקרב המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית ( SPD ), בתחילת המאה ה-20. ביקורתה חדורת הלהט (אומץ) והמשכנעת כלפי הקפיטליזם, הזינה את פעילותה המהפכנית. אפלטון פיתח מעין ״תורת מעמדות״ אידיאלית, שבה מתחלקת החברה לפי סוגי הנשמות שבהן ניחנים הפרטים שבתוכה: ״בעלי התאווה״ ירכיבו את מעמד הסוחרים והחקלאים; ״בעלי האומץ״ יהיו בשכבת המנהיגות- ״השומרים״; ואילו המלכים- הפילוסופים יבחרו מבין אותם ״שומרים״ שניחנו בסוג הנשמה הנעלה ביותר- ״בעלי התבונה״. רוזה הייתה "בעלת תבונה". מנהיגה במודל דמלכות"א מבצעת בו-זמנית...

TheMalchutha: InnerCross Leadership model

תמונה
דמלכות"א: מודל מנהיגות פנים-רוחבית מנהיגות InnerCross מבוסס על כישורי המנהיגה ויכולותיה להסתכל בו-זמנית פנימה ורוחבית החוצה: פנימה inner ולהיות מודעת לעצמה, ורוחבית cross החוצה, לקלוט את הסובב אותה בצורה רשתית. התהליך הפנימי מתרחש במקביל לתהליך החיצוני-רוחבי, מייחד אותה ומסייע לה לזהות ולדייק את התחושה האינטואיטיבית שלה. תחושה אינטואיטיבית ממוקמת בבטן, היא סוג של סימן או כיוון לא רציונליים הנובעים מאינטגרציה של תהליך פנימי ותהליך חיצוני-רוחבי בו-זמנית. תחושה אינטואיטיבית זו היא מרכז המודל משום שהיא תמיד נמצאת, ומשפיעה בהמשך על אופן הובלת הצוות וקבלת החלטות ביישום הדרך הרגישותית. תחושה זו היא כמו פלזמה או נוזל בין-תאי שעוטף את המודל, מתווך, מחבר ומקשר בין כל חלקיו, ניזון ומזין אותם. לכן חשוב למנהיגה InnerCross פנים-רוחבית להיות מודעת לתחושה אינטואיטיבית זו, להזין אותה ולהתחשב בה לאורך כל הדרך כסימן או כיוון שהיא מורה. פירוט מבנה המודל : עלי כותרת פנימיים: מודעות עצמית וענווה הן בסיס לקיומה של תחושה אינטואיטיבית "נכונה". המודעות העצמית ...

Różka Korczak-Marla TheMalchutha: InnerCross Leadership

תמונה
רוז'קה קורצ'אק מנהיגה דמלכות"א בגטו וילנה   InnerCross Leadership היא מנהיגות מבוססת תהליכים פנימיים/ inner בראיה רוחבית Cross . רוז'קה הצטרפה לתנועת הנוער הציונית-סוציאליסטית "השומר הצעיר" ב-1935. בספטמבר 1939 רוז'קה הגיעה לוילנה. בוילנה היא הצטרפה לארגון "האיגוד השומרי" הסוציאליסטי. בספטמבר 1941 נכלאה קורצ'אק, יחד עם שאר יהודי העיר, בגטו. היהודים נשלחו למוות ביער פונאר. רוז'קה כמנהיגה נשית מבצעת "תנועה" של מן הפנים החוצה בקשת, כמו תנועה זריעה- חופנת את ה"זרעים" מהשק ומפזרת בקשת ל"מרחבי השדה". רק אישורי עבודה ("שיינים") הצילו חיים. מספרת רוז'קה:"אלפי אנשים מתרוצצים עתה כמטורפים בחוצות בלי שידעו מה לעשות, היכן להסתתר, איך להציל את עצמם... נשים סוחבות בידיהן ילדים הממררים בבכי... גברים מתרוצצים ממקום למקום של קרובים, ידידים וביודנראט – לכל מקום בו ישנו צל של תקווה כלשהי להצטרף ל'שיין'". זהו השלב בו התגבש אצל רוז'קה הצורך המנהיגותי והיא התחילה להתוות את דרכה הרגיש...

The BoSeM model of feminine leader

תמונה
הבש"ם של המנהיגה הנשית ייעודה של המנהיגה הנשית הוא להוביל את המציאות בדרך רגישותית תוך יצירה עצמית והגדרת תכלית עתידית. ייעודה הוא בהגשמת מטרותיה כאן ועכשיו. הפוטנציאל הטמון בכל מנהיגה נשית על-פי מודל הבש"ם נבחן דרך האקטואליזציה העצמית שלה, במציאות המיידית, תוך לקיחת אחריות אישית על דרכה הרגישותית. המנהיגה הנשית על-פי מודל דמלכות"א מתאפיינת בדרך רגישותית Compassionate road, מבוססת כושר חשיבה רשתי, והובלת צוות בלכידות קבוצתית. המונח Dobeing מגדיר את מימוש ההוויה העצמית של המנהיגה הנשית: Doing the Being. משפט ה-Dobeing של המנהיגה הנשית מסכם את כל מאפייניה וכישוריה לפי מודל דמלכות"א. משפט Dobeing של המנהיגה הנשית: מובילה מתוך מודעות עצמית וענווה, בהסתמך על תחושה אינטואיטיבית, בצורה אמפתית ומכילה, ליצירת לכידות קבוצתית תוך שימוש בכושר חשיבה רשתי, ודאות והתמדה בפרטים, בכדי להגשים את חזונה בדרכה הרגישותית. המונח Dobeing מגדיר מצב הווייתי (אונטולוגי) למימוש הוויה עצמית דרך זיהוי שלושת מעגלי הבש"ם: בטן: תשו...

Gizela Fleischmannová theMalchuta

תמונה
גיזי פליישמן דמלכות"א גיזי פליישמן הייתה המנהיגה הנשית המובילה במהלך מלחמת העולם השנייה. בספטמבר 1943 כתבה גיזי לביתה ליצי (עליזה): "הגורל רצה שלא נוכל להיות ביחד... אך אותו גורל גם רצה שבשנות הסבל הקשות ביותר של עמנו ממלאת אימך שליחות להקל על סבל גדול זה. אם אעבור תקופה קשה זו, אני חושבת שאוכל לאמר שלא חייתי את חיי לשווא. ברוח זו את חייבת לסבול את הפרידה, היות שמעל לכל סבל אישי עומד כלל ישראל... בשנים האחרונות ראיתי בעיניי סבל אינסופי... הייתי צריכה לראות איך העבירו את הנוער היפה שלנו, וביניהם כל בני גילך, לפולין ארץ הזוועות... אני מודה לאלוהים שילדיי בארץ ישראל... אם אני מביאה כל זאת בחשבון, אני מקבלת ביתר קלות את כל הזעזועים העוברים עליי, ילדתי, וגם את צריכה להיות כך...". (המכתב מצוטט בתוך מאמר של ד"ר חנה יבלונקה, בספר "מנהיגות בעת מצוקה"). לפי מכתבה ניתן לזהות את תהליך ההתבוננות הפנימי שלה עם עצמה המקביל לתהליך בו היא אמפתית ומכילה כל אחד מחברי הקבוצה שעמדה בראשה, תוך ודאות והתמדה בפרטים לאורך כל הדרך. אחד המאפיינים העיקרים שלה כמנהיגה נ...